הקשר הרב דורי תשע''ב "עתיד" ר''ג .

2012-01-21T23:26:00.001-08:00

2012-01-21T22:40:00.000-08:00

חברים וחברות ....
סביבה נקייה ושמורה היא אחד היסודות לאיכות חיים בריאה וטובה .
בקבוצה שלנו היצירתיות חוגגת כמה מן הלומדים כבר יכולים להיות גרפיקאים ומעצבי כרזות.והנה התמונות מדברות בעד עצמן..
הלומדות המשיכו לעצב כרזות בנושא איכות הסביבה בנושא : מה ניתן לעשות כדי לשמור על סביבה נקייה .
הלומדות שמחו שלא רק לומדים תכנים אלא חווים את היצירה האומנותית.
בקיצור חוויית היצירתיות ממשיכה אצלנו.
רחל

2012-01-21T22:30:00.000-08:00

שלום חברים וחברות.
במסגרת הנושא החיים לאורח חיים בריא כתבנו טיפים שונים לאימון הגופני התורם להרגשה נפלאה .למדנו על חשיבות הפעילות הגופנית ואכילה נכונה.
בשעור עסקו התלמידים בכתיבת טיפים בדרך יצירתית.
בתיה כתבה טיפים לשמירה על פעילות גופנית.
התלמידות למדו כיצד לעצב את הדף ולהוסיף תמונה.

2011-12-09T03:52:00.001-08:00

חברים יקרים
בשעור למדנו לבחון את ערכי התזונה שלנו במזונות שלנו שאנו אוכלים .
ביקרנו באתר אינדקס ערכים תזונתיים
http://www.goleango.com/show_foods_for_letter.php?letter=1
נחשפנו לאתר מיוחד של מתכונים בריאים איך לא?! המיחד שבו הוא מיידע אותנו לגבי ערכיו התזונתיים הבריאים.
http://www.cancerhelp.org.il/avoiding_cancer/Health-Recipes/Health-baked-donuts
המשימה הייתה לבחור תפריט בריאתי ולכתוב אלו ערכים תזונתיים יש בו.
כפי שהבנתם נכון בשעורים האחרונים ליקטו הלומדים והמנחים יחדיו אוסף מתכונים אישיים מהמטבח המשפחתי ומתכונים בריאים . גלריית המתכונים תאגד בסוף למחברת מתכוני הקשר הרב דורי.
כדאי להיכנס לבלוגים המעניינים של אילנה, אביבה ומרים.
קריאה מהנה!

2011-11-27T07:46:00.001-08:00

מנחים מנחות ותלמידות יקרות
בשעור ערכו המנחים והמנחות ראיון אישי עם התלמידות ונחשפו לסיפורים אישיים בנושא מאכל משפחתי על פי מוצא קהילות ישראל השונות.
במשימה כתבה כל תלמידה מתכון אישי משפחתי. ומתכון בריאותי גלריית המתכונים שנוצרה בסוף השעור היתה עשירה ומעניינת,
כך למשל סיפרה הלן מקהילת מארוקו על החריימה שהיא אוהבת להכין ואפילו בחרה לשתף אותנו במתכון בריאותי :סלט הכי ירוק שיש מאתר המתכונים הבריאים
הלן בחרה במתכון זה כי הואעשיר בנוגדיחמצון ולכן מונע סרטן, סלט מצוין לפני ארוחה כיוון שעשיר באנזימי עיכול. בנוסףהטעם המר של העולש ומועיל לעיכול טוב ויעיל שלהמזון.
רוי ערך ראיון לסבתו:

שם התלמידה: גאולה ענתבי
ארץ לידה: טריפולי
מוצא עדתי: ספרד
מהו המאכל אהוב עליך מהמטבח המשפחתי? דג חירמי
מה את אוהבת לבשל כשבאים אליך אורחים? שניצלים ואורז וקציצות ודגים חריפים. ג'חנון
מהו המאכל שאת למדת לבשל מהמטבח המשפחתי? מפרום קוסקוס וחירמי
ספרי על מאכל מיוחד שאכלו אצלכם בשבת / בחג /באירוע משפחתי. כבש בתנור לשון ברוטב עגבניות עוף בתנור שעועית ברוטב עגבניות ובשר.

* מזל יוצאת קהילת עיראק כתבה על הכנת הקובה
החומרים:

כוס סולת חצי קילו סלק קילו בשר – טחון קוסברה אורז רסק עגבניות תבלינים-מלח, פלפל לימוןבצל.

אופן ההכנה:בתוך סיר לוקחים את הבשר מוסיפם קוסברה קצוצה בצל קצוץ מעט אורז מבושלמעט רסק עגבניות.תבלינים . מערבבים הכל בסיר אחר ,מטגנם בצל קצוץ עם תבלינים וסוגשל בשר כל שהו עם תבלינים שהבשר .

התלמידות בחרו מתכוני בריאות מתוך אינדקס מתכוני בריאות:

http://www.eatwell.co.il/?CategoryID=312

התלמידים נהנו מהסיפורים והתלמידות המשיכו להתקדם בשימוש בכתיבה בקובץ.

אנו נאסוף את המתכונים ואגד אותם למחברת מתכוני הקשר הרב דורי.

בבלוגים של אילנה, ואביבה תוכלו לקרא על המתכונים שחיברו אביבה ואילנה

2011-11-22T05:13:00.001-08:00

מנחים,מנחות ותלמידות יקרות!
בפגישתינו היום נחשפנו כולנו לפירמידת המזון החדשה המכוונת אותנו בבחירת מזונותינו למען בריאות גופנו.
בשעור למדנו על ארוחת הבוקר החשובה שאנו לפעמים מדלגים עליה...
הרכבנו תפריט לארוחת בוקר לפי פירמידת המזון .
גלשנו לאתר מאוד מעניין ומומלץ ושמו גולינגו . האתר מציג מחשבונים מסוגים שונים. הנה לפניכם.
http://www.goleango.com/show_article_heb.php?cat_id=1&art_id=94#title_1
למדנו לשמור במועדפים. פתחנו קישורים מתוך האתר גולינגו ושמרנו אותם במועדפים להנאתינו.
בשעור פתחו כמה מנחים בלוגים לתמידות, הבלוג שלנו נעשה עשיר יותר ומעניין יותר
שיהייה בהצלחה !
תוכלו תמיד לקרא על נושאים מעניינים מתוך הבלוגים של אילנה , רחל ,מרים ואביבה.
רחל

2011-11-13T08:36:00.001-08:00

היום היה המפגש השני
ולהפתעתינו הגיעו תלמידיות חדשות.
אז ברוכות הבאות החדשות ובהצלחה לכולן!!
היום גלשנו לאתר: http://stwww.weizmann.ac.il/g-junior/nutrition/frames/frame-section1.htm
למדנו על קבוצות המזון השונים
התלמידות השלימו את הטבלה ועיצבו אותה על פי הוראות מדוייקות שקיבלו בדף:
כיצב מעצבים את הטקס באמצעות כלי עיצוב טקסט.
רחל

2011-11-09T09:54:00.000-08:00

בפתיחה המרגשת ברכו נציגי המנחים את המשתתפות בתוכנית :

אנו תלמידי בית ספר "עתיד" הצומחים כאן להיות אדם עם שורשים וכנפיים .
מעריכיםאת נכסי המורשת בתרבות ישראל ומצמיחים כנפיים לומדים את מיומנויות הטכנולוגיה המתקדמת. מתחנכים עלערכי הנתינה והתרומה לזולת בדרך היצירתיתומתוך בחירה אישית, כפי שתרבות ישראל מלמדת אותנו "ואהבת לרעך כמוך"
תוכנית הקשר הרב דורי מעניקה לנו הזדמנות מיוחדת לתרום לקהילה ובמיוחד לאנשיםכמוכם הרוצים ללמוד מאיתנו את הטכנולוגיה המודרנית היוצרת קשר בין קרובים ורחוקים.כמו שאנו רוצים לשאוף למעלה אנו צמאים להכיר את שורשינו.ובזאת תרומתכם לספר לנו אתהסיפורים האישיים על מקומות וזמנים שדפי הספר אינם יכולים לגלות לנו.בשעורים שלנונעסוק בנושא אורח חיים בריא נלמד על תזונה בריאה ,חשיבות הפעילות הגופנית לבריאותנו.ואתם תספרו לנו על המאכלים המיוחדים שנהגתם לאכול בחגים ובאירועים עלמשחקי כושר שנהגתם לעשות ועוד...אנו מברכים אתכם בשם חברי המנחים שנצליח יחדיובמשימת הלימוד וביצירת הקשר וההנאה תהייה של כולנו. "הבהנייחל לנפש בריאה בגוף בריא."

2011-11-09T07:04:00.000-08:00

הקשר הרב דורי במפגש הפתיחה החגיגית

פתחנו ביום ראשון בהתרגשות גדולה את המחזור השמיני של "הקשר הרב דורי"הפתיחה הייתה חגיגית ,
הגב' תמי גרין מנהלת ארציתלתוכנית הקשר הרב דורי ברכה את המנחים והתלמידות.
זאת ההיזדמנות להודות לתמי על התמיכה והעצה המקצועית וההשקעה לכל אורך הדרך .
תודה לך תמי!!
תודה לגאי גרין אשר הגיע וצילם את אירוע המפגש הראשון , תודה על ההשקעה ושיתוף הפעולה .
הנה הסרטון לפניכם.
מנהלת בית הספר סיפרה על בית הספר המקנה לתלמידיושורשים וכנפיים וברכה את כולנו .
הנושא השנה הוא נושא אורח חיים בריא נושא חשוב ומעניין. הנושא הוא קרוב לנו ומעשי מאוד אנו מחוייבים לשמור על בריאותינו בתחום האכילה הבריאה השמירה על כושר גופני, שמירה על הגיינה וניקיון גופינו וסביבתינו למען איכות חיים טובה ובריאה . נלמד נושאים אלו באמצעות המחשב והאינטרנט.

אני מברכת את המשתתפות החדשות והותיקות שלנו בבריאות טובה ובחויית למידה מעצימה ופורייה.

במפגש הראשון חילקו המנחים לתלמידות ברכה יצירתית , הם ציירו על דף צורה של תפוח גזרו את התפוח ועליה הדביקו את הברכה שהכינו וניילנו את עבודתם.

כל תלמיד הגיש את ה'תפוח' אשר ישמש כבסיס לעכבר. כל תלמידה קבלה מהמנחה/ מנחים שלה גם חטיף בריאותי . הקשר נוצר וכך התחיל השעור בנתינה פרי הכנתו של המנחה.

התלמידים נהנו בשעור הראשון וכן המבוגרים שלמדו את היסודות כמו יצירת תיקייה אישית, שמירת מסמך בתיקייה ועוד...

עלו והצליחו

שלכם רחל
יש להמתין עט עד שהסרט יעלה.

מחזור שביעי יצא לדרך!

2011-03-26T12:36:00.000-07:00

מנחים ותלמידים יקרים!
יקרים!!פתחנו את המחזור השביעי בתוכנית הקשר הרב דורי.
מנהלת בית הספר סמדר נחמיאס בירכה את המשתתפות, התלמידות בירכו והציגו מצגת ברכות שהכינו המנחים.
לכולנו למידה בהנאה רבה.
בצד שמאל מוצגת הברכה שכתבה ליאור לתלמידתה
והנה "תמונה אחת שווה אלף מילים", צפו בהנאה!

2010-12-20T02:40:00.000-08:00

מנחים ותלמידים יקרים!!

ברצוני לספר לכם כי בית הספר זכה בפרס קריניצי על תוכנית מעורבות חברתית ונתינה לקהילה .

בבית הספר "עתיד" התלמידים בכל שכבות הגיל נרתמים לעשייה החברתית למען ההילה כמו ההשתתפות בשוק קח תן שהתקיים לפני חנוכה.

כסף רב נאסף ומועצת התלמידים ביקרה במחלקת הילדים בתל השומר ותרמה את הכסף למען הילדים שם.

פעילות אחרת למען הקהילה היא למען קהילה נגישה תלמידי בית הספר נמצאים בקשר עם הקהילה הנגישה ונפגשים עמם במסגרת בית הספר.

העשייה היפה והמאתגרת ממשיכה בתוכנית הקשר הרב דורי.

כל העשייה החברתית והתרומה לקהילה הזאת הביאה אותנו אל הפרס.

2010-11-21T04:11:00.000-08:00

ביום שישי האחרון הכרנו את הדפדפן - תוכנת האינטרנט ולשמור ב"מועדפים" אתרים המועדפים עלינו.
כבר בסוף השעור הגיעו אלי כמה מנחות ובקשו לפתוח בלוג לתלמידותיהן, שמחתי מאוד הנה למרות שהתלמידות רק בתחילת הדרך , המנחות שלנו הן יצירתיות ומעוניינות לקבל על עצמן אתגרים....
להפתעתי כמה מנחות כבר פתחו לתלמידותיהן בלוג.והנה הקישורים:
אלייה פתחה לנתי בן זאב הבלוג של נתי
שנהב פתחה לשרה בלוג הבלוג של שרה

אליסה פתחה בלוג לסבא רומן

ירדן פתחה בלוג לדודתה סימה - הבלוג של סימה
לאחר השעור הלומדים טיילו בשוק "קח תן" שהתקיים בחצר בית הספר. בשוק אפשר היה לקנות משחקים ספרים.. שנתרמו על ידי תלמידי בית הספר.
בסוף השעור ירדו התלמידים וקנו מהשוק מכל טוב.

הקשר הרב דורי תשע''א

2010-11-14T05:11:00.000-08:00

לומדים ומנחים יקרים!
בשעה טובה פתחנו ביום שישי האחרון ב-12.11 את המחזור השביעי שלנו בשנת הלימודים תשע''א.
בשמחה קבלנו את עשרים ושלושה המצטרפים החדשים לקהילת הקשר הרב דורי ב"עתיד", סבא וסבתא של כמה תלמידים ,חברות "ויצו" וקהילת הגמלאים הקרובים לבית הספר.
במפגש הראשון כיבדה אותנו הגב' תמי גרין הרכזת הארצית של התוכנית ,המדריכה והמלווה אותנו לכל אורך הדרך.
ונודה לה על כך.
במפגש נאמרו דברי ברכה מפי המנהלת הגב' סמדר נחמיאס , לאחר ששמענו את השיר "כי האדם עץ השדה" שחר ברכה בהתרגשות גדולה את הלומדים החדשים ואת וחבריה:
"...תוכנית הקשר הרב דורי מעניקה לנו הזדמנות מיוחדת לתרום לקהילה ובמיוחד לאנשים כמוכם הרוצים ללמוד מאיתנו את הטכנולוגיה המודרנית היוצרת קשר בין קרובים ורחוקים...
אני מברכת אתכם בשמי ובשם חברי המנחים שנצליח יחדיו במשימת הלימוד וביצירת הקשר וההנאה תיהייה של כולנו".
תודה רבה
יהל ניגן בגיטרה ולאחר מכן התארגנו כבר ליד עמדות המחשב להתחיל בשעור הראשון.

מצגת סיום מחזור שישי בעתיד

2010-06-24T08:18:00.000-07:00

סיכום חוויות מן המחזור השישי

2010-06-24T03:59:00.000-07:00

הנה כבר אנו עומדים כבר בסיום שנה
עלי לציין כי בתקופה זאת עברנו חויות מיוחדות בזכות הקבוצה המתקדמת שתיעדה בדרך מעניינת את ההיסטוריה המשפחתית בבלוג אישי. בכל שעור המבוגרים קבלו נושא חדש לכתיבה פתחו את הבלוג האישי ותיעדו בו את הסיפורים האישים בבלוג .
תוכלו לקרא סיפורים מעניינים על עלייה והתיישבות ועוד בבלוגים השונים המוצגים בצד שמאל בבלוג זה.
הקבוצה המתקדמת והיצירתית שיתפה פעולה בצורה יוצאת מן הכלל : הם הביאו תמונות אישיות ולמדו להשתמש בתוכנות : הפיקאסה הכינו אלבומי תמונות וסרטונים בתוכנת פוטו סטורי תוכנה לעריכת סרטים.
אני רוצה לשתף אתכם בחוייה מיוחדת שהייתה לנו בביקורה של וועדת החינות מטעם העירייה.
ביקורה של וועדת החינוך של העירייה ביום ראשון ה-30.5 ביקרה וועדת חינוך בבית הספר להתרשם מהעשייה הפורייה בבית הספר, בסיור התעכבה הוועדה בפינת תצוגת "הקשר הרב דורי- תיעוד מורשת קהילות ישראל בבלוג" ושמעה הסבר מפורט על הפעילות בתוכנית מאת הגב' שפרה לחם שזו השנה השנייה בה היא משתתפת בתוכנית.
שפרה סיפרה בהתרגשות רבה על החוויה המיוחדת שהייתה לה עם הנכד אופיר לחם שלימד אותה לגלוש באינטרנט ומיומנויות כתיבה ב- w .
ובשנה זו למדה עם נועה לוי ויחד עמה תיעדה את ההיסטוריה המשפחתית בבלוג האישי חייה בביירות ועלייה לארץ.
שפרה שלחה לראש העיר מכתב שבו ציינה את חשיבות התוכנית לדור הצעיר ושבחה את ההתנהלות של התוכנית בבית ספר עתיד.
כתגובה למכתבה שלח ראש העיר תשובה לגב' שפרה עם העתקים לגב' סמדר נחמיאס מנהלת בית הספר וגם לי .
מאוד התרגשתי לקבל משוב חיובי כל כך מהידעים בדבר ובעיקר מהגב' שפרה לחם שממנה אף אני למדתי רבות אשה רבת פעלים.

מספרים על אישיות ציבורית או אישיות פרטית שהשפיעה עלי

2010-05-24T01:39:00.000-07:00

אילנה סיפרה לנוי על אחיה שהיה כמו אבא למשפחה
"אחי , אחרי שגמר לימודי תיכון , הוא עבד עם אבי , עלינו ארצה , אבי כבר מבוגר , ואחרי 3 שנים בארץ נפטר , אחי התנהג כראש משפחה , 3 אחיות כבר נשואות , ונשארנו עוד 3 בנות ובן אחד שהם , צעירים ממנו , גילאי 6-16 , הוא היה בן 21 , כל כולו נתן למשפחה , הוא התגייס לצבא , ואחרי זה מיד עבד באל - על , בתור אחים והאחיות שלמדנו בבית - ספר , הוא היה המפרנס היחידי , כל משכורתו וזמנו , הגדיש למשפחה , אפילו אחר שהוא היה נשוי , היה נותן חלק ניכבד ממשכורתו למשפחה , כי הוא רצה שהאחים ילמדו , האח שנותר גמר הנדסת בניין , אני עברתי קורס תיכון - וקורס טכנאות , והאחות הצעירה תואר שני בכלכלה "... נוכל להמשיך ולקרא בבלוג של אילנה
מרתה סיפרה על אביה
"אבי תרם רבות לעיצוב אישיותי ושימש לי דוגמא אישית לאורך כל חייו.הוא היה אדם מאוד חכם בעל השכלה אוניברסיטאית מה שהיה נדיר באותם הימיםובמיוחד ליהודים בחו"ל."... נוכל להמשיך ולקרא בבבוג של מרתה
רינה בחרה לכתוב על אישיותו הציבורית של הרב שלמה גורן.
בחרתי ברב שלמה גורן ,הרב שפרץ עם הצנחנים אל הכותל במלחמת ששת הימים
מכיוון שלא מזמן חגגנו את יום ירושלים.נוכל להמשיך ולקרא בבלוג של רינה

סיפור חיים המקצוע שלי ו/או העיסוק בשעות הפנאי

2010-05-14T07:23:00.000-07:00

היום התחלנו את השעור כהרגלנו בסיפור חיים והפעם הסיפור היה על המקצוע בו עסקתי או עיסוק מעניין בשעות הפנאי.
עמלייה בחרה לספר על התנדבותה בויצו.
"אני מעוניינת לספר על ההתנדבות של מזה 16 שנה בויצו רמת גן.עוד בתקופת עבודתי החלטתי שאני רוצה להתנדב, ואז הגעתי לויצו. והתנדבתי בשעות הפנאי.בויצו אני כותבת בעיתון של ויצו שנקרא "במת-האשה" על כל האירועים בסניף רמת-גן,הכתבות מלוות בתמונות שאני מצלמת במצלמה רגילה". להמשך תוכלו לקרא בבלוג של עמלייה
ציפי סיפרה על מקצוע ההוראה - מקצוע לחיים.
"בחרתי לעסוק בהוראה בשל אהבתי לילדים וביחוד לגיל הרך.
בראשית דרכי בצבא למדתי מבוגרים שלא ידעו קרוא וכתוב כיון שלא התאפשר להם ללמוד באופן סדיר.
קסם לי מאוד נושא לימוד הקריאה . על כן עסקתי במשך רוב שנות עבודתי בהקנית הקריאה והחשבון בגיל הרך..."
להמשך קראו בבלוג של ציפי
מרים סיפרה על מקצוע האופנה
בעברי בצעירותי למדתי בבית ספר תיכון מקצועי למקצועות האופנה. לאחר מכן המשכתי את לימודי במכללה למקצועות האופנה עיצוב אופנה,ציור אופנה ודיגום חופשי.
עברתי את לימודי בהצלחה יתרה וקבלתי תעודה של מורה לעיצוב אופנהכמו כן נהגתי להלביש את כל משפחתי בלבוש מעשי ידי. תפרתי שמלת כלה לגיסתי ולאחר מכן שמלת כלה עבורי.
את שמלת הכלה שלי לבשו עוד שתי כלות. להמשך קראו בבלוג של מרים
אילנה סיפרה על מקצועה כשרטטת
"אחרי שסיימתי ללמוד בתיכון , הלכתי ללמוד בקורס לשרטוט טכני , בחרתי במקצוע כי אני אוהבת לצייר , אני אוהבת להתרכז בעבודה , אני לא אוהבת להיות פקידה או מזכירה , לטפל בקהל , אני אוהבת לשבת ולהתרכז בעבודה ( השרטוט ) ,
היה ביקוש רב לשרטטים , עוד לפני סיום הקורס , התחלתי לעבוד בתעשיה אווירית ,לאחר מכן עברתי , קורס לטכנאות מכונות , וזה הוסיף לי ידע , והתקדמות בעבודה , החוויה שלי הייתה לראות את העבודה הגמורה , היא כמו יצירה , כמה שנים לפני צאתי לפנסיה..." להמשך קראו בבלוג של אילנה

תצוגת תוצרי הקשר הרב דורי בערב קהילה ביום החינוך ב"עתיד"

2010-05-11T02:46:00.000-07:00

ביום שני התקיים בבית הספר ערב קהילה בו הוצגו תוצרי התלמידים
בנושא : גם היום אין זו אגדה, הישגי מדינת ישראל לאור חזונו של הרצל, לציון 150 שנה להולדתו .
ראש העיר ביקר בתערוכה והתפעל מן העשייה בבית הספר.
כשהגיע למקום תצוגת התוצרים ב"קשר הרב דורי" שמע הסבר מחן חסידי תלמידה בכתה ז'2 על תהליך חקר מורשת הקהילה היהודית שאותו עוברים המנחים עם הלומדים המבוגרים ועל הבלוגים שבהם מתועדים הסיפורים הנפלאים.
כמו כן כיבדה אותנו הגב' תמי גרין המנהלת הארצית של התוכנית בנוכחותה והביעה את שביעות רצונה מן העשייה.
ובהזדמנות זאת אנו רוצים להודות לה על התמיכה וההדרכה בכל עת .
התרגשות גדולה הייתה גם לשפרה לחם התלמידה הנפלאה אשר ביקרה בתערוכה ופגשה את נועה לוי המנחה שלה .

2010-05-09T11:32:00.000-07:00

בשעור האחרון לימדו המנחים הצעירים לערוך תמונות בעזרת תוכנת פיקאסה. התלמידות והמנחים גילו את עולם היצירה הדיגיטלי ,הפיקו תמונות קולאז'

וערכו את התמונות בסגנון עתיק של פעם.

איילת ורינה הכינו תמונה בסגנון של פעם ... (התמונה בצד שמאל)

ציפי ורוני הכינו קולאז' והנה הוא לפניכם :

העיסוק שלי מנהלת בוטיק

2010-05-09T09:31:00.000-07:00

שפרה סיפרה לאימבר על אביה והתחום בו בחרה לעסוק ...
"בבית הורי בבירות אבא שלי עסק בבדים והיה מעצב אופנה וירשתי את זה ממנו נהלתי את הבוטיק במשך 4 שנים ברמת גן ברחוב ביאליק היו בגדים יפים ומאוד אלגנטים,הלקוחות היו מאוד מרוצים..."להמשך קראו בבלוג של שפרה

מגורים ברמת גן אז והיום

2010-05-09T08:50:00.000-07:00

התחלתי לגור ברמת – גן - , בשנת 1977 עברתי לגור ברמת – גן מרמת הטייסים תל – אביב , גרתי ברמת גן , בחיל 39 ברחוב שקט עם בתים קטנים , והבניין שגרתי הכי גבוה בסביבה , בן שלוש קומות , אף אחד לא יכול להציץ לי לתוך הבית .
חנות ברחוב - בבנין בקומת קרקע היו שלוש חנויות , ירקן , מכולת , ומספרה .
הרעש היחידי שהינו שומעים את פריקת הסחורה של הירקן והמכולת ,
מוסד ציבורי \ בשכונה או ברחוב שלי - ברחוב החייל 12 יש טיפת חלב ובית – ספר אביגור לא רחוק משם , וגם בית – ספר עתיד שבו הבן למד , שהבן עלה לכיתה ב' , נפתח בית – ספר אביגור , שהיה יותר קרוב לבית , אך הוא נשאר בבית – ספר עתיד .
השכונה אז והיום - לא השתנתה בהרבה , חלק מהבתים הקטנים נבנו בניני קומות , וחלק הרחיבו ובנו על הגג , עד לפני שנה המכולת עוד עבדה , והיום במקום הירקן , המכולת והמספרה , יש חוגי ילדים , ללימוד אנגלית , הילדים הם מגיל שנתיים ומעלה . להמשך הסיפור תוכלו לקרא בבלוג של אילנה הללי

סיפורו של חפץ

2010-05-09T08:41:00.000-07:00

מרתה הביאה פנקס חבר קופת חולים של ההסתדרות משנות השבעים ששייך היה לבעלה.

זהו פנקס קטן שהיו מדביקים עליו בולים מדי חודש.
הדבר אפשר לנו להשתמש בשירותי רפואה של הקופה.
הבול הגיע מדי חודש על תלוש השכר והודבק על הפנקס.
כל אחד שהיה צריך לבקר רופא היה חייב לעדכן את הבולים עד אותו חודש, הפקיד בקופה
בדק ואישר את שירותי הרפואה.להמשך תוכלו לקרא בבלוג של מרתה

עמלייה סיפרה על חפץ שלה: כף מכסף

הכף היה של אמי עוד לפני שנולדתי. והוא הגיע ארצה עם הורי מעירק.הכף הוא עבודת יד, והוא שימש כלי במטבח, הכלי הוא בשרי.הכף שימש כלי עזר לבישול (כגון: להפוך בשר וירקות מטוגנים במחבת).אני זוכרת עוד מהילדות שהכף היה יד ימינה של אמי באותם זמנים של שנות החמישים לא היו הרבה כלים למטבח שאפשר להשתמש בהם, על כן כל חפץ היה מאד חשוב ושמרו עליו מכל משמר. בערבית הוא נקרא: "קיפקיר".

להמשך תוכלו לקרא בבלוג של עמלייה

סיפורה של מרתה על המגורים ברמת גן

2010-05-09T08:38:00.000-07:00

מרתה סיפרה לחן
את ילדותי מאז עלייתי לארץ העברתי בין בני ברק לרמת גן כשאת כל הפעילויות החברתיות ביליתי במתנ"ס של רמת עמידר שזה אומר: חוגים,סרטים ב-25 אגורות,מפגשים חברתיים כיפים. לימים, 3 שנים אחרי נישואי חזרתי לגור ברמת גן ומאז לא עזבתי. להמשך הסיפור קראו בבלוג של מרטה

מגורים ברמת גן

2010-05-09T08:29:00.000-07:00

בשעור האחרון סיפרו הלומדים על המגורים ברמת גן .

גילה שיתפה את הדר בחוויות שעברה בשנות החמישים

"בשנת 1953 עליתי לארץ עם ילד בן שנתיים, ובהריון בחודשים המתקדמים. משדה התעופה נסענו ישר אל בית הוריי ברמת-גן.
לאחר כמה שנים קנינו מגרש ובנינו בית לעתיד ברחוב הבעל שם טוב 8 ברמת-גן. הייתה לי גינה יפיפיה שהשקעתי בה המון זמן ואהבה לצמחים ושתילים. היו לנו עצי פרי שהיינו מביאים מקיבוץ מלכיה כי גיסי היה חי שם. כל מי שראה את הגינה התפעל מיופיה....

באותו הרחוב היו לנו חנויות שהיינו מניחים את הכסף ליד הדלת של החנות, ולוקחים את הלחם וגם את החלב ולפעמים החלבן היה מחלק את החלב לבתים.

"להמשך תוכלו לקרא בבלוג של גילה והדר

2010-05-01T22:25:00.000-07:00

בשעור ביום שישי האחרון שפרה סיפרה על פרוות השועל של אמה משנת 1920 .
הסיפור על השועל פרווה בבירות כל הנשים העשירות היה להם פרוות בבית. ולכול אירוע לכל שמחה היו שמים את זה על הכתף. לאמא שלי היה שועל אמיתי שהוא מעובד כמו שרואים ושאנחנו היינו ילדים פחדנו ממנו השועל נשאר בבירות ואני ואמא שלי עלינו לארץ ב-1949 ושאר המשפחה עלו אחרי שנתיים האחים והאחיות והאבא הביאו את השועל .

בתמונה (בצד שמאל, מאחורי הילדות) נראית אימה של שפרה עם פרוות השועל בחתונה משפחתית בבית הכנסת בבירות.

2010-05-01T22:04:00.000-07:00

חברים יקרים שלום!

ביום שישי האחרון האזינו המנחים הצעירים לסיפורי עלייה של הלומדים, לרשימת הבלוגים שלנו נוספה הבלוג של מרטה בו היא מספרת על עלייתה מרומנייה.
סיפור עלייתה של מרטה מרומנייה
"עליתי לארץ מרומניה בשנת 1965.אחרי סירוב שלטונות רומניה לאפשר את עלייתנו לארץ (מרטה האח וההורים)בפעם השלישית צלחה עלייתנו.התחנה הראשונה לעלייה הייתה באיטליה,שם שהינו במשך חודש בעיר נפולי.אחרי חודש שאלו את הורי לאיזה מדינה הם רוצים לעלות : קנדה,ארצות הברית או ישראל.כמובן שהורי כציונים שרופים בחרו באפשרות השלישית..." להמשך הסיפור קראו בבלוג שלמרטה.
גילה רוקני סיפרה על עלייתה מאיראן
בשנת 1953 עליתי לארץ מאיראן (אז שלטון המלוכה)כשהייתי בתיכון הצטרפתי לתנועת הנוער בשם החלוץ ,דרך התנועה למדנו עברית.כך שבארץ השפה לא הייתה זרה לנו באותם הזמנים.הייתה עליה של היהודים מעיראק לאיראן בדרךלא דרך עם סכנת נפשות בדרך מדברי ללא מים ומזון (ויש כאלה שלא שרדו בתנאים שהיו להם)האחראי לבואם היה בחור צעיר ששיחד קצינים איראנים כדי להעביר אותם אל הגבול באיראן.בית אבי היה פתוח לקליטתם אחרת היו צריכים לשהות בבית הכנסת עד העברתם לבירת אירןומשם לארץ . הבית היה ברחוב הראשי והחשש היה גדול פן יתגלו. לאחר כמה ימים אנשיהסוכנות מעבירים אותם ברכבת ומשם לארץ...להמשך קראו בבלוג של גילה והדר

ספור עלייה וקליטה של דליה

2010-04-25T09:31:00.000-07:00

עליתי לארץ בשנת 1951 עם המשפחה שליעליתי מהארץ עיראק .היה לי קופסא של כל מיני תחביבים כמו למשל תמונות תכשיטים מפיות יפות סיכות ראש ועוד ..והם לא נתנו לי להעביר את זה במטוס וזרקו לי את זה . להמשך הסיפור
קראו בבלוג של דליה

סיפור עלייה של אראלה

2010-04-25T09:11:00.000-07:00

אני אראלה גודר ,נולדתי בעירק בעיר התמרים, בצרה .
בגיל שמונה התיתמתי מאמי היקרה, דבר שישפיע עלי לאורך כל חיי. סבי – אבי אמי – היה הרב הראשי של בצרה, ודודי – אחיה של אמי היה הרב הרשי של טהרן – עיר הבירה של אירן.גם אני השתתפתי בפעילות הציונית מגיל 7, כמובן במחתרת ואת שמי העברי קיבלתי שם. להמשך הסיפור קראו בבלוג של חן ואראלה

סיפור עליה של אילנה

2010-04-25T04:06:00.000-07:00

זה התחיל בשנת 1951 ב - 15 במאי יום עלייתי לארץ . עליתי מעיראק להכנות לעלייה כחודש לפני הצלחנו חלק מהחפצים והכלי כסף למכור . את הבית לא מכרנו וגם את החאן שהיה מלא סחורות של תבלינים , בשקים גדולים השארנו שם , אישרו לנו לעלות עם מזוודה אחת בלבד ( מכיוון – שהמשקל היה מוגבל ) . בלי כסף , בלי תכשיטי זהב , וכמה שרשרות זהב הצלחנו להחביא בתוך מכפלות השמלות . התלבשנו שלוש ארבע שמלות עלינו , מכדי להקל על המשקל של המזוודה . מזג האוויר שם היה מאוד חם , והיה לנו נורא קשה להיות עם כל הבגדים האלה עלינו . המטוס היה ללא ספסלים , וכולם ישבו על הרצפה , כדי לעלות כמה שיותר אנשים . הגענו לארץ , אני ירדתי מהמטוס והמזג האוויר שהיה בעונה שבא הגעתי במאי היה נעים , ומרשים מאוד . אחרי הרישומים , וקיבלנו תעודות עולה חדש , לי ולכל משפחתי . אבא , אמא , 2 אחים , ו3 אחיות , ואני , ( ו2 אחיות נשואות עלו כמה חודשים קודם ) . לקחו אותנו לשער עליה , שהיינו שם כשבועיים , חילקו לנו אוכל בכלים מפח , ספגטי , מרגרינה , זיתים , גבינה צהובה , שלא הכרנו קודם . השער עלייה היה ליד הים , וזה הרשים אותנו מאוד כי פעם ראשונה אנחנו ראינו ים , טיילנו לאורך הים , מי שידע לשחות שחה , ביניהם אחים שלי , חיפה הייתה קרובה מאוד , למקום ומידי פעם היינו הולכים רגלית עולים על ההר ומגיעים לעיר . חיפה , הרשימה אותי מאוד מאוד , ואני לא אשכח את החצי מנת הפלאפל הראשונה , שאכלתי שם , אמרו שזה היה המאכל הלאומי בארץ , למרות שבאתי מארץ ערבית , פלאפל לא היה שם . המים שהיו בשער עלייה , מאוד מאוד לא טעימים , הינו הולכים עם הכלים המעטים שהיה לנו , קומקום , סיר קטן , עד לחוף הים כרבע שעה הליכה , ולהביא מים משם שהם היו יותר טעימים מהמים שהיו בשער העלייה . אחרי שער העלייה , היינו כחודש במחנה עולים , עין שמר , חילקנו לנו מצרכים והתחלנו לבשל לבד , והילדים הלכו לאולפן , רוב העולים שהיו שם היו תימנים . לאחר - מכן , חילקנו אותנו למעברות למזלנו עלינו כאחרונים , העלייה מעיראק , ואז נפתחה המעברת עמישב , שהיא קרובה לעיר פתח - תקווה , המעברה הייתה גדולה , היה הרבה חיי חברה , קולנוע , הופעות , בית - ספר עממי , ואולפנים למבוגרים יותר . סיימתי עממי במעברה הזאת , אחרי 3 שנים התמזל מזלי לעבור לעיר בני - ברק , כי היה לנו דוד באמריקה ששלח לנו כסף לקניית דירה . בבני - ברק סיימתי בית - ספר תיכון , הצלחתי ליישם את הלימודים בתיכון - כי היה לי סטיפנדיה , ולא הייתי צריכה לשלם , כי בזמני היה צריך לשלם ללימוד תיכון .

סיפורו של חפץ

2010-04-16T03:14:00.000-07:00

היום שמעו המנחים הצעירים סיפורים מעניינים על חפצים מיוחדים ששימשו את הלומדים בעבר והיום הם נוסטלגיה ...
*כל אותם סיפורים תוכלו לקרא בהרחבה בבלוגים האישיים המתפרסמים בבלוג זה בצד שמאל ברשימת הבלוגים
*לפניכם כמה סיפורים עם קישורים לבלוגים (ההמשך בבלוגים עצמם)
בשעור גילה בחרה לספר על מכונת התפירה
וכך סיפרה: "בגיל 16הנוער בחוץ לארץ, לא כמו בארץ, חופשיים לכל דבר. היינו מוגבלים לכל ההנאות שהנוער בארץ נהנה מהן.לכן, בחופשות מבית הספר היינו צריכים לבחור אלטרנטיבה שתהיה מועילה לעתיד, וגם כדי לא להתבטל בזמן החופשה...." להמשך הסיפור קראו בבלוג של גילה והדר
דליה סיפרה על חובט השטיחים
*אני היתי מנקה את כל השטיחים בחובט כי לא היה שואב אבק....
לבלוג של דלייה הסבתא של תימור
אילנה בחרה לספר על:לבוש-חצאית טרלין
לבוש-חצאית טרלין"חצאית הטרלין היתה בנויה מקפלים קפלים רחבים או צרים תלוי בהתאם לדוגמא שהיתה בחנות. הבד היה בלתי קמיט..." להמשך הסיפור קראו בבלוג של אילנה וגיל.

2010-04-14T04:03:00.000-07:00

תלמידים ומנחים יקרים !
בשעור השני
ניכנס לאינטרנט לאתר נוסטלגיה און ליין
אתר המציג אירועים חפצים ועוד... מן העבר.
בצד ימין של האתר ישנה רשימה של נושאים.
הנושאים מסודרים לפי א-ב, בחרו בנושא אביזרים וחפצים -----חפצים שהיו בבית
בחרו בחפץ כל שהוא שהשתמשתם בו או שאתם מכירים אותו שהיה בסביבתכם בעבר.
כתבו כותרת : החפץ שבחרתי הוא:.....
כתבו, סיפורו של חפץ :
לפניכם שאלות מנחות אשר יעזרו לכם לארגן רשמים וזכרונות על החפץ
1. האם השתמשתם בו?
2. איך? מתי?
3.מדוע בחרתם בו?
בהנאה לכולכם!

2010-04-13T11:05:00.000-07:00

בשעור הראשון

לאחר הפגישה המרגשת הראשונה שהייתה בין המבוגרים למנחים הצעירים.
למדו כיצד לעצב כרטיס ברכה מעוצב, יחדיו נכנסו לאתר מיוחד שבעזרתו ניתן לעצב כרטיסי ברכה .
העתיקו את כרטיס הברכה לקובץ בתוכנת הצייר,בעזרת כלי הצייר הם מחקו את הכיתוב שהיה בברכה המקורית , צבעו מחדש וכתבו ברכה משלהם.
הקליקו על התמונה והיכנסו לאתר עיצוב הזמנות / ברכות. ותוכלו לעצב לעצמכם כרטיס ברכה / הזמנה משלכם.
רחל

בהנאה!

2010-04-11T16:53:00.000-07:00

תכנית הקשר הרב דורי - מחזור שישי יוצא לדרך....

2010-04-08T23:27:00.000-07:00

תכנית הקשר הרב דורי ביה"ס עתיד

היום פתחנו את המחזור השני בשנה"ל תש"עזו השנה השלישית שהתכנית מתקיימת ברציפות וזהו המחזור השישי של התלמידים, המנחים הצעירים מכתה ז' 2
המפגש נפתח בברכתה של מנהלת ביה"ס הגב' סמדר נחמיאס והגב' תמי גרין רכזת התכנית. תלמידי כתה ז' 2 , התכוננו למפגש ועברו הכשרה בכישורי הנחיה. המורים הצעירים הכינו ברכות מרגשות למבוגרים. מחזור זה ייחודי שמיועד למבוגרים מתקדמים וכולם יתעדו את המורשת של קהילות ישראל בכלי הבלוג.

"יחד נצמיח שורשים ונפרוש כנפיים"

2010-04-07T11:58:00.000-07:00

ברוכים הבאים לתלמידי הקשר הרב דורי החדשים והוותיקים!
אני מברכת את התלמידים המנחים ואת המבוגרים בהצלחה ובהנאה מרובה
רחל

חג שמח וחופשה נעימה

2010-03-21T11:40:00.000-07:00

למורה רחל הירש, תלמידים יקרים לכל המבוגרים משתתפי תכנית הקשר הרב דורי

לכולכם שלוחה ברכת חופשת פסח מהנה

בברכה תמי גרין

2010-02-24T04:43:00.000-08:00

במפגש האחרון נועה ברכה בשם התלמידים המנחים את המבוגרים:
כבר מחצית שלמה עברה, מחצית שעוברת כמו שנייה.
אולי זה ישמע לכם קצת מוזר אבל לא רק אתם השכלתם,
כל אחד ואחד מאיתנו השכיל מכם תוך-כדי ההיכרות בינינו.
חשפתם בפנינו עולם חדש, ועל זאת אנחנו מוקירים לכם תודה.
לימדתם אותנו המון עליכם ועל עצמנו.
הלוואי שיכולנו להביא לכם יותר ממה שהבאנו, שיכולנו להעניק לכם באותה מידה את מה שאתם הענקתם לנו, מה שאתם לימדתם אותנו לא לימדו אותנו בשום מקום אחר.
בתכנית הקשר הרב דורי הגשמנו חלומות, אנחנו מקווים שגם אתם.
הוצגה בפני המשתתפים מצגת סיום :

2010-02-10T04:09:00.000-08:00

הסיפור על אירוע מיוחד

סימה מספרת על אבא שלה
אבא היה אדם מיוחד במינו אפשר לומר עליו איש אשכולות אדם שהסתפק במועט וכל מה שהתרחש וקרה היה אומר לנו גם זו לטובה. לכן קראנו לו איש גם זו . בשנת 1954 אבא עבד באותה תקופה בקרן הקיימת לישראל הוא היה אדם מסור לעבודתו גם כשהוא היה חולה היה הולך לעבודה , כל מה שאמרו לו הוא קיבל , ביצע את כל מה שאמרו לו . התפקיד שלו בקרן הקיימת היה לבדוק את העצים ואם עץ היה חולה או משהו היה צריך למצוא בדיוק מה הפריע לעץ . לאבא הייתה עין חדה מאוד וידע בדיוק איפה התולעת נמצאת והיה מוציא את זה ומטפל במקום ( כמו אגרונום , היום) . בקרן הקיימת החליטו לעשות תחרות של מסיק זיתים , אבא היה תמיד מסיק את הכמות הגדולה ביותר וקיבל את פרס העובד המצטיין הראשון , פרס קפלן אשר הוגש מיידי ראש הממשלה מר דויד בן גוריון ומרדכי נמיר שהיה ראש עיריית ת"א . הפרס לא היה רק תעודת הצטיינות ודויד בן גוריון אמר לאבי פרט לתעודה אני מעוניין להעניק לך כל מה שאתה רוצה , חנות בגדים , מכולת ועוד ... אבי הצנוע ביקש מקום עבודה קבוע שבו יוכל לפרנס את משפחתו בכבוד ומשכורת קבועה עד בצאתו לגמלאות , בן גוריון סידר לאבי מקום עבודה בסולל בונה . בן גוריון שלח אלינו הביתה צלם וביקש ממנו לתעד אירוע מיוחד המתקיים בבית וקשור למסיק הזיתים , אבא היה מכין שמן זית מהעצים שהיו ברשותנו , אבא וסבתא הכינו שמן זית על אבן ירכיים כשאני על כתפיו של אבא ( ילדה בת ארבע וחצי ) אחותי בת השלוש וסבתא סוחטת מתוך הבד את השמן וצילומים אילו פורסמו בבתי הקולנוע בארץ כסירטי פרסומת.

2010-01-15T05:57:00.000-08:00

סיפורה של סימה
ארץ הולדתי:
נולדתי במרוקו בעיר קזבלנקה בבית החולים סופי הרופא, המיילד היה ד"ר בן זקן.
נולדתי ב ל` כסלו 29.12.49 אחרי ששה בנים, בבית הייתה שמחה גדולה, אחי יעקב החליט לבחור לי את שמי, ולכן נקראתי סימה.
בשנת 1952הורי עלו ארצה באוניה לחיפה, משם לקחו אותנו למחנה עולים בחיפה, ממחנה העולים העבירו אותנו למעברה בצפת.
גרנו במעברה רק מספר חודשים בגלל שלאימי היה קשה מאוד לגור בצריף מפח שכל טיפה של גשם נשמעה כמו ירית תותח (אימי הייתה אישה מפונקת מאוד)ולא היו מטבח, שירותים ורצפה וזה לא התאים לה.
הורי הביאו חפצים יקרים ממרוקו, ומכרו אותם כדי לרכוש דירה(כך הוא הבטיח לאימי). עברנו לדירה מאוד גדולה והייתה חוה שבתוכה היו כבשים ועיזים, היו שם גם עצי זית, פיסטוקים, תאנים, שקדים ועצי גפן. המקום הזה משמש כיום ברובו בית מלון רימונים וחלק מחדריו שומרו.
על בית ספר:
בית ספרי הראשון היה בית ספר חרדי מאוד ששמו "אגודת ישראל" לבנות היה נחמד בבית הספר ולמדתי בו מגיל שש עד גיל ארבע עשרה, בית הספר שיחקנו בהפסקות בחבל, תחרות ריצה, קלאס ודיברנו על כל מיני דברים. היו רק מורות ומנהל ושמו הרב יחיאל ז"ל.
השכונה שלי (הקהילה ):
השכונה נקראה שכונת כ"ג , כיום היא גובלת לקריית הציירים .
היא הייתה קריית הציירים , הציירים באו לשם בחודשי הקיץ וציירו את נופי צפת . לכל אחד בשכונה היה משהו אחר , לנו היו כבשים ועזים , בקיץ אבא היה קם מוקדם מדי בוקר ומרסס את עצי הגפן וחולב את העזים , במקום חלבן היה לנו את החלב ישר מהעז , מחלב העיזים אימי הכינה גבינות וחמאה . מצמר הכבשים ( בעת הגז ) אימא הייתה לוקחת את הצמר , רוחצת אותו טוב טוב מייבשת והייתה פותחת אותו ומכינה מזה כרים ומזרנים . היו לנו עצי זית מהם הכינו שמן זית וזיתים כבושים וזיתים מעוכים בתוך שקית עם מלח . היה לנו מחסן גדול ובתוך המחסן אחסנו את כל הזיתים את פחי השמן , יבשו על הגגות תאנים וצימוקים . הייתה לנו שכנה בשם בת – שבע וגם לה היו כבשים , ובתקופה שלא היה לנו חלב מהעיזים היא הביאה לנו חלב , ואת כד החלב בו הייתה מביאה לנו את החלב שמרתי עד היום , הוא עשוי מחרס .
על מוסדות הקהילה:
בשכונה היה בית כנסת , ואנחנו כילדים מאוד אהבנו ללכת לשם כי התקיימו שם כל מיני אירועים כגון : שבת חתן , בריתות , וכדומה אהבנו במיוחד את פורים כי כל הילדים היו מגיעים עם רעשנים , היינו יושבים בשקט ומחכים לשמוע את השם המן כדי להרעיש ברעשן . הייתה מין תחרות כזאת למי יש את הרעשן הכי יפה והכי גדול. ליום המחרת הייתה מריבה בין האחים מי יעשה הכי הרבה משלוחי מנות כי מי שהיה שולח הרבה משלוחי מנות היה מקבל הכי הרבה דמי פורים .
על מנהגים:
לפני ערב ראש השנה ופסח היה נהוג לשחוט כבש . בראש השנה השתמשו בראש של הכבש לברכות ובפסח השתמשו עם הזרוע לקערת הסדר .השחיטה נעשתה בבית ( השוחט היה מגיע הביתה ). בכיפור היו קונים עופות ( נקבות – לבנות , זכרים – לבנים ) כמספר הנפשות בבית , היו לוקחים תרנגול אחד ותרנגולת ונותנים אותם לעני .
אחי הגדול , שאול התחתן בבית ושבוע לפני התאספו כל השכנים ובני משפחה והכינו את התבשילים בעצמם . במרכז החצר העמידו מעין במה ואותה קישטו בסמיכות מקטיפה , שטיחים יקרים ושם הושיבו את החתן ואת הכלה .
טיול:
לטיולים לא יצאנו הרבה פרט לסבתא שהיינו הולכים אליה לקיבוץ לגבעת חיים ופרט לפעם שאבי היה לוקח אותנו להילולה של רבי שמעון בר יוחאי, במירון . פעם אחת אבי אמר לאחי מנחם : "אתה לא בא איתנו . אתה נשאר בבית לצאת למרעה . " באותו יום כבשה אחת ברחה ומנחם לא הצליח למצוא אותה , הוא חזר הביתה בוכה , ניגש לשכנה וסיפר לה שכבשה אחת חסרה לו . מהפחד מהורי התגלגל בתוך שטיח שהיה מונח מתחת למיטה והסתתר . כשהגענו מההילולה נגשה השכנה להורי וסיפרה שמנחם לא בבית משום שכבשה אחת הלכה לו לאיבוד והוא הלך לחפש אותה ועדיין לא חזר . הורי ניגשו למשטרה וביקשו את עזרתם , המשטרה ביקשה לחפש בבית ואצל השכנים במידה ולא תמצאו אותו רק אז נצא לחיפוש . אחותי שכבה במיטתה וכופפה את ראשה ופתאום ראתה ראש מבצבץ מתוך השטיח המגולגל , היא צעקה " אמא ערבי מתחבא בשטיח ! "אמא שהייתה פחדנית מאוד ניגשה מהר לשכנה וביקשה ממנה או מבעלה את עזרתה כי אבא הלך לחפש את מנחם. לבסוף הראש שהיה מגולגל בתוך השטיח היה ראשו של מנחם .
מנחם עוד בילדותו אהב את הטבע וכיום הוא בתפקיד סגן מנהל מחוז הצפון של רשות הטבע והגנים.

2010-01-12T08:37:00.000-08:00

סיפורה של רינה חתוקה
נולדתי בתימן, בילדותי עליתי ארצה לעליית הנוער.
כשעליתי ארצה הייתי בסביבות גיל חמש, עם שני אחיי הבוגרים ופצלו אותנו לפנמיות שונות ובחגים היינו נפגשים אצל הדודים שאיתם עלינו ארצה.
בפנימייה פגשתי חברים וחברות מעדות שונות, נהגנו לשחק מחניים, כדורסל, כדורגל וכו'. בשעות הפנאי היינו קוראים, הולכים סרטים, שוחים ונהנים...
בבקרים היינו מתפללים, אחרי התפילה אכלנו ארוחת בוקר ולאחר מכן למדנו. בהפסקות משחקים, אוכלים ואחר כך נחים. בערבים היו הרצאות שונות ובעשר כיבוי אורות. בימי שישי שבת היה חופש.

2010-01-12T08:28:00.000-08:00

סיפורה של מלי
נולדתי בנתניה בישראל.
למדתי בבית ספר רוקח,היו שם רק יהודים.מורתי הייתה מורה בשם חיותה מורה יפה במיוחד ומאוד אכפתית ונחמדה מאוד כלפי התלמידים.מנהל בית הספר שלי היה איש מאד חביב אך שלט בבית ספר ביד רמה,אנו היינו אוהבים אותו אך שראינו פחדנו קצת ובמשך השנים נקשרנו אליו ופחדנו התפוגג.!
משפחתי ואני הינו הולכים הרבה לבית הכנסת בחגים ושם הינו פוגשים את ילדי השכונה וגם אני הייתי יכולה להתפלל לצד אמי כמו כל הבנות בשכונה שישבו לצד אימותיהם.
למשפחתי היה מנהג סעודת החג כולם ביחד ועוד מנהג שעבר אצלנו במשפחה הוא שכל ראש חודש כל המשפחה המורחבת כולל הילדים והנכדים, ובארוחת הערב מברכים ברכת חודש טוב.
אני הייתי בטיול בצפון בקיבוץ שומרה ומאוד נהיתי שם.בטיול אני ומשפחתי טילנו בכל אזור הצפון ובראש הנקרה ובמערות.אני הייתי באירוע מיוחד במינו שבו נולד נכדי הראשון הבכור ושמו הראל אליה לבית לייפרמן.זה היה אירוע שלא אשכח לעולם.
רציתי לספר על מכונת התפירה
מכונת התפירה פתחה לי את עולם האופנה כשאמא שלי הייתה תופרת בה בגדים יפים אז הייתי מקנא בה כשהיו לה בגדים יפים שהייתה תופרת לעצמה.מכיוון שהתלהבתי מחפץ זה אמי לימדה אותי לתפור ולאחר זמן מה שלטתי בשימוש במכונה והייתי תופרת בו הרבה בגדים שלי ושל אחותי.אני השתמשתי בה בנעוריי וגם מתי שרציתי בגד יפה.אני בחרתי בחפץ זה במכונת התפירה מכיוון שאלו היו היצירות הראשונות שלי.

2010-01-10T09:19:00.000-08:00

אילנה הביאה תמונה שהיא ואחיה בעליית הגג וכך היא סיפרה:

כאשר הייתי בת שמונה בערך בעיראק, אחי הגדול

קנה את המצלמה הראשונה (בזמנו היה למעטים מצלמות)והוא צילם את התמונה.
צולמתי על גג הבית ביחד עם אחי ואחותי הקטנים.
התמונה מזכירה לי את הבית שגרנו בו, בית מזרחי שהוא בנוי משלוש קומות בקומה הראשונה: חצר פתוחה ומסביב חדרים שהם: סלון, מטבח, מזווה, וחדר נמוך יותר שהוא קריר מעט כמרתף ובו אוכסנו פירות וירקות ובעיקר אבטיחים ורימונים לחורף.
קומה שנייה: הייתה מרפסת עם מעקה שצופה על החצר של הקומה הראשונה ומסביב חדרי שינה.
קומה שלישית: עליית גג ששמשה כחדר אחסון.
הגג: שם צולמתי שמש בימי הקיץ לשינה כל המשפחה עולה לישון על גג הבית כי בתוך הבית היה מאוד חם ואמצעי קירור לא היו, ועל הגג היה קריר יותר.
ועל הגג היינו מייבשים פירות, ריבות,ורסק עגבניות ובמיוחד להסמיך את הסילאן אחרי שעבר סחיטה בדומה לייצור שמן מזיתים.

הסיפור של אילנה

בשנת 1951 בחודש מאי, עליתי ארצה מעיראק.
הגענו ארצה למחנה העולים שער העלייה ושם שהייתי שבועיים, ולאחר מכן כחודש הייתי בקיבוץ עין שמר ושם למדו אותנו קצת קרוא וכתוב.
ומשם הועברנו למעברת עמישב שבפתח תקווה, והתגוררנו באוהלים.
בסוף שנת 1951 שעדיין התגוררנו באוהלים ירד גשם רצוף במשך 11 יום! והיה נחל קטן שעבר באמצע המעברה עלה על גדותיו והציף את האוהלים.
שוטרים וחיילים הגיעו למעברה בשעת לילה מאוחרת העירו את האנשים ואמרו להם שעליהם להתפנות (בגלל השיטפונות).
ההורים שמו את החפצים והמזוודות על המטות והתקדמנו בהוראת החיילים לכביש הראשי.
ובהתחלה פינו את הילדים לעיר פתח תקווה.
על ג'יפ של המשטרה העלו אותי ואת שני אחיי הקטנים והגענו למשטרת פתח תקווה.
ולקראת בוקר לקחו אותנו לקיבוץ גבעת השלושה כשבועיים ושם: אכלנו, שיחקנו השתתפנו בחוגים היה כיף.
בשהותי פה חיפשתי את הוריי ואת אחיי הגדולים ונאמר לי שהם שוהים בבית ספר בפתח תקווה.
הלכנו לבקר אותם.
בבית הספר זה אנשי העיר תרמו מזרונים, שמיכות ובגדים בכמויות והרבה נשים בשלו בסירים גדולים והביאו לאכול.
ולאחר שפסק הגשם והמעברה התייבשה חזרנו לאוהלים ביחד.

2010-01-10T00:44:00.000-08:00

לעמלייה סיפור מיוחד היא למדה בבית ספר "עתיד"

סיפור שלי
נולדתי בישראל בראשון – לציון.
אני למדתי בבי"ס עממי "עתיד" שברמת – גן. היינו 35 תלמידים בכתה.3 כתות מקבילות. מנהלת בית הספר הייתה נחמה ארציאלי ז"ל אישה קשוחה כמו מפקדת, הילדים מאד פחדו ממנה, אבל גם כיבדו אותה מאד. ברמת –גן היה לה מעמד רם, והייתה מאד מוערכת בשל ניהול תקין של בית-הספר.

ביה"ס היה שונה מהיום, לא היה כמובן חדר תקשוב, חדר המורים היה בקומה ראשונה בצד ימין, עכשיו זה חדר המנהלת. הייתה מסעדה שבה אכלו חלק מהילדים שההורים שלהם עבדו בד"כ רשמו אותם למסעדה, הם אכלו צהרים. בישול הארוחה היה ע"י התלמידים בהנחיית המורה לתזונה שקראו לה דבורה . ובעזרת הטבחית שקראו לה רחל. התלמידים מכתה ז' ח' לפי תורנות יומית (עפ"י סדר שמות משפחה) למדו לבשל ועבדו במסעדה יום אחד במקום לימודים בכתה.מה שהכי אהבו הילדים אז היה את הלחם השחור. הילד התורן במסעדה היה לוקח פרוסות לחם ודרך החלון הקטן שהשקיף לחצר היה מעביר לחבריו שחיכו בכיליון עיניים ללחם החם, וכמובן כל זה מאחורי גבם של הטבחית והמורה לתזונה. הארוחות היו מאד פשוטות בגלל חוסר השפע שקיים היום. למשל הילדים קיבלו, מרק אפונה וסלט ירקות עם חצי ביצה,או קציצת דג פילה קטנה,והקינוח היה כמה כפות של רפרפת. הארוחה הוגשה בכלים מפלסטיק בצבע תכלת. אני לא אכלתי במסעדה כי אמא הייתה עקרת בית והכינה אוכל בבית .
היה ראש עיר נפלא ברמת-גן בשם אברהם קריניצי ז"ל אדם משכמו ומעלה.הרב של רמת יצחק היה איש יקר אברמוביץ ז"ל.
ההורים היו מסורתיים והיו הולכים לבית הכנסת ברח' רכסים שקיים עד היום. אני בתור ילדה הייתי בנוער העובד.המפגשים היו יותר בחוג המשפחה בחגים ובאירועים משמחים כמו חתונה בר-מצווה.
בערב שבת היה נהוג לערוך קידוש בבית לאחר שובו של אבי מבית הכנסת.אוכלים כל המשפחה ביחד. ושומעים על פרשת השבוע מאבא וכ"כ דברי תורה.6.היינו הולכים ביום שבת לטייל בגניה הציבוריים של רמת גן , למשל בגן המלך דוד שקיים עד היום.
בפורים היה נהוג בבי"ס לצעוד מחופשים מהשער הראשי לרח' נגבה משם להראה לשד' ירושלים וחזרה דרך רח' עוזיאל.בשנה אחת החליטו שהכתה שלנו תתחפש לנושא משותף, והתחפשנו לספורטאים. היינו בבגדים קלים מכנסיים קצרים. היה יום חורפי ופתאם התחיל גשם חזק שפיזר אותנו מאוכזבים ורטובים לאירוע שהתכוננו לו הרבה זמן.חבל.

2010-01-10T00:42:00.001-08:00

הסיפור של אילנה הללי:
בשנת 1951 בחודש מאי, עליתי ארצה מעיראק.
הגענו ארצה למחנה העולים שער העלייה ושם שהייתי שבועיים, ולאחר מכן כחודש הייתי בקיבוץ עין שמר ושם למדו אותנו קצת קרוא וכתוב.
ומשם הועברנו למעברת עמישב שבפתח תקווה, והתגוררנו באוהלים.
בסוף שנת 1951 שעדיין התגוררנו באוהלים ירד גשם רצוף במשך 11 יום! והיה נחל קטן שעבר באמצע המעברה עלה על גדותיו והציף את האוהלים.
שוטרים וחיילים הגיעו למעברה בשעת לילה מאוחרת העירו את האנשים ואמרו להם שעליהם להתפנות (בגלל השיטפונות).
ההורים שמו את החפצים והמזוודות על המטות והתקדמנו בהוראת החיילים לכביש הראשי.
ובהתחלה פינו את הילדים לעיר פתח תקווה.
על ג'יפ של המשטרה העלו אותי ואת שני אחיי הקטנים והגענו למשטרת פתח תקווה.
ולקראת בוקר לקחו אותנו לקיבוץ גבעת השלושה כשבועיים ושם: אכלנו, שיחקנו השתתפנו בחוגים היה כיף.
בשהותי פה חיפשתי את הוריי ואת אחיי הגדולים ונאמר לי שהם שוהים בבית ספר בפתח תקווה.
הלכנו לבקר אותם.
בבית הספר זה אנשי העיר תרמו מזרונים, שמיכות ובגדים בכמויות והרבה נשים בשלו בסירים גדולים והביאו לאכול.
ולאחר שפסק הגשם והמעברה התייבשה חזרנו לאוהלים ביחד.

2010-01-10T00:39:00.000-08:00

בשעור היום נתבקשו התלמידים לכתוב את סיפורם לפי שאלות מנחות שיעזרו לנו לארגן את הזיכרונות
1. היכן נולדתי? ארץ ועיר.
2. היכן למדתי ? יש להרחיב בנושא אם למדתי בבית ספר שבו למדו יהודים וגויים לספר על היחסים בין התלמידים היהודים והגויים.אם למדתי בארץ באיזה מקום? הרחיבו על החיים בבית הספר מעמדם של מורים , מנהל/ת.
3. הקהילה שבו חייתי לכתוב על היחסים בין אנשי הקהילה למשל: האם היה ראש קהילה או קבוצת אנשים שהנהיגו את הקהילה, מה היה מעמדם בקהילה היהודית?
4. מוסדות הקהילה- בית הכנסת, מפגשים קהילתיים בחגים באירועים
5. מנהג שהיה נהוג בבית אצלנו, בחג, באירוע משפחתי. (אם אפשר הביאו תמונות אישיות)
6. טיול שערכתי עם משפחתי . מהו המקום בו טיילנו, הביאו תמונה מן האינטרנט למקום.אירוע מיוחד בלתי נשכח שהשתתפתי בו.

סימה בחרה לספר על בית הוריה
נולדתי במרוקו בעיר קזבלנקה בבית החולים סופי הרופא, המיילד היה ד"ר בן זקן.
נולדתי ב ל` כסלו 29.12.49 אחרי ששה בנים, בבית הייתה שמחה גדולה, אחי יעקב החליט לבחור לי את שמי, ולכן נקראתי סימה.
בשנת 1952הורי עלו ארצה באוניה לחיפה, משם לקחו אותנו למחנה עולים בחיפה, ממחנה העולים העבירו אותנו למעברה בצפת.
גרנו במעברה רק מספר חודשים בגלל שלאימי היה קשה מאוד לגור בצריף מפח שכל טיפה של גשם נשמעה כמו ירית תותח (אימי הייתה אישה מפונקת מאוד)ולא היו מטבח, שירותים ורצפה וזה לא התאים לה.
הורי הביאו חפצים יקרים ממרוקו, ומכרו אותם כדי לרכוש דירה(כך הוא הבטיח לאימי). עברנו לדירה מאוד גדולה והייתה חוה שבתוכה היו כבשים ועיזים, היו שם גם עצי זית, פיסטוקים, תאנים, שקדים ועצי גפן. המקום הזה משמש כיום ברובו בית מלון רימונים וחלק מחדריו שומרו.
בית ספר:
בית ספרי הראשון היה בית ספר חרדי מאוד ששמו "אגודת ישראל" לבנות היה נחמד בבית הספר ולמדתי בו מגיל שש עד גיל ארבע עשרה, בית הספר שיחקנו בהפסקות בחבל, תחרות ריצה, קלאס ודיברנו על כל מיני דברים. היו רק מורות ומנהל ושמו הרב יחיאל ז"ל.

2009-12-29T08:15:00.000-08:00

לכל חברינו היקרים
לאחר חופשה ארוכה אנו חוזרים לשגרה המבורכת,
משימת השיעור שלנו היתה לספר סיפור אישי סביב תמונה או חפץ אישי שהבאנו מהבית והוא בעל משמעות בשבילנו .
בקבוצת הלומדים שלנו לומדת גברת מיוחדת ששמה גילה רוקני היא ציירת .
היא הביאה לשעור כמה ציורים ובחרה לספר את סיפור הציור על הכלים (בצד שמאל תוכלו לראות את הציור)
וכך היא מספרת : בשנת 1988 ציירתי את התמונה של המגהץ.
לפני הרבה שנים היו מגהצים עם מגהץ כזה שעובד על פחם.
חפץ השני היו משתמשים במקום מנורה.
חפץ השלישי משתמשים בו להכנת קפה על גחלים
התמונה צוירה על ידי בשיעור לציור
לזכור איך האנשים חיו בזמנים ההם ואיך היום הטכנולוגיה התקדמה .

בן אבישר ראיין את מלי על צמיד הפעמונים שהביאה הנה בתמונה למעלה
לפניכם הראיון במלואו:
שם החפץ:פעמונים לרגלי התינוק הזוחל
מהו החפץ?צמיד עם פעמונים
מהיכן הגיע החפץ? החפץ הגיע משנת 1940 ועבר מדור לדור עד אלי
למה שימש החפץ בעבר? החפץ שימש לקרסול התינוק כשזחל וכאשר התינוק זחל מחדר לחדר האם ידעה היכן הוא נמצא לפי צלצול הפעמונים.
מי השתמש בו ? האם היה שייך לכלל המשפחה או למשהו מסויים?
התינוקות שנולדו ענדו את הצמיד הזה כדי שהאם תדע היכן הם וזה היה מיועד למשפחתי המצומצמת
כיצד את קשורה לחפץ ?אני קשורה לחפץ זה מכיוון שאבי ז"ל נתן לי את החפץ הזה וסמך עלי שאני אשמור עליו הכי טוב.
השתמשת בצמיד?
אני ניסיתי להשתמש בחפץ זה עם ילדי אך זה לא הצליח וכרגע החפץ משמש כקישוט בביתי
האם יש לך סיפור מיוחד בקשר לצמיד? אני זוכרת את הסיפורים שהורי סיפרו לי על חפץ זה כמו:ענדו את חפץ זה לאחי הבכור ולפני המון זמן היו חצרות גדולות והוא היה יכול לטייל שאמי ידעה היכן הוא לפי צלצולי הפעמונים.
מדוע בחרת לספר את סיפור צמיד הפעמונים ? בחרתי בחפץ זה מכיוון שהוא חפץ ייחודי וזו המזכרת שנשארה לי מהורי .
עמוס למשל הביא סרגל חישוב וכתב סיפור על סרגל החישוב (בתמונה)שהשתמש בו לפני כ- 60 שנה,וכך הוא מספר:
"לפני המצאת המחשב הנוכחי, היינו משתמשים בסרגלי חישוב כדי לבצע פעולות חשבון שונות.
את הסרגל שלי קניתי בטכניון בקליבלנד בשנת 1951.
בשנות למודי ההנדסה היינו משתמשים בסרגלי חישוב לפתרון בעיות.
סרגל החישוב עזר לי מאד בלימודים.
כיום כמובן אין לחפץ הזה שימוש והוא נמצא במגירה.
ועמלייה הביאה מערוך
הסיפור על מערוך.
החפץ הגיע : מעירק.
החפץ שימש לרידוד בצק והכנת עוגיות.
במערוך השתמשה אימי ,ואנחנו הילדות עזרנו לה.
המערוך נשאר מזכרת מארץ הולדת הורי, מזכיר לי את הילדות, הפקנו ממנו תועלת כי באמצעותו נאפו עוגיות טעימות.
כיום אני לא משתמשת במערוך, ואני שומרת עליו למזכרת.
אני זוכרת שאימי ז"ל הייתה מרדדת כל עוגייה בנפרד, ובקצה של המערוך, הייתה דופקת קלות בעוגייה על מנת לקבל צורה יפה ולא עוגייה נפוחה.
לאחר מכן כל אחד פתח תיבת דואר -e. mail בגוגל כדי שנוכל לתקשר עם החברים. כמה חברים אכן הצליחו במהירות לפתוח את התיבה על פי שם משתמש וסיסמה שקבעו ואצל אחרים קצת לקח זמן אך בסופו של שעור כולם צלחו את המשימה .

2009-12-12T12:55:00.000-08:00

למורה רחל, רכזת תקשוב ומובילת תכנית הקשר הרב דורי

לתלמידים היקרים ולמבוגרים הלומדים בתכנית

חג אורים שמח

תמי גרין

2009-11-29T09:51:00.000-08:00

לכל חפץ הסיפור שלו...
ביום שישי התכנסנו כתמיד בחדר משאבים,
הכרנו את סרגל הכלים ב-word וכל אחד כתב סיפור החפץ שלי...
לכל אחד ניתנה משימה לבחור חפץ מתוך רשימה של חפצים שהתפרסמה באתר נוסטלגיה און ליין, אתר מעניין המחזיר אותנו שנים ארוכות אחורה ומציג תמונות וחפצים שהשתמשנו בהם.
אילנה בחרה במגהץ הפחמים...
וכך היא מספרת:
מתי ולמה: בשנת 1951 התגוררתי במעברה, ושם לא היה חשמל ונאלצנו להשתמש במגהץ פחמים.
על החפץ: המגהץ היה כבד ופחמים קשה להכינם ולעיטים המגהץ גרם נזק בזה שהוא שרף את הבגד.
למה בחרתי: כי פעם אחת אמי גיהצה את השמלה הכי יפה שלי ופתאום השכנה קוראת לה, והיא השאירה את המגהץ על השמלה... והנה השמלה שרופה ואין לי במה ללכת למסיבת בית הספר.
ומלי מספרת על מכונת התפירה....
חפץ זה פתח לי את עולם האופנה כשאמא שלי הייתה תופרת בו בגדים יפים אז הייתי מקנה בה כשהיו לה בגדים יפים שהייתה תופרת לעצמה.מכיוון שהתלהבתי מחפץ זה אמי לימדה אותי לתפור ולאחר זמן מה שלטתי בחפץ זה והייתי תופרת בו הרבה בגדים שלי ושל אחותי.אני השתמשתי בו בנעוריי וגם מתי שרציתי בגד יפה.אני בחרתי בחפץ זה מכיוון שאלו היו היצירות הראשונות שלי.
עדינה בחרה לספר על טלפון חוגה
טלפון החוגה נמצא רק בבתים בודדים אולי רק לחולים אישרו את הטלפון,
הטלפון שימש לכל השכנים בשכונה,
לא היה הרבה למי לצלצל – לא כמו שהיום יש לכל אחד טלפון צמוד,
הטלפון היה בצבע שחור - המספרים היו מודגשים כדי לראות אותם.
השתמשנו בו כדי להזעיק עזרה לחולים או רופא מקופת חולים.
בחרתי בו מכיוון שהטלפון חוגה היה ייחודי בימינו.
רינה סיפרה על ארגז הלחם..
ארגז לחם הוא ארגז סגור שבו נהגו לשמור על הלחם. השתמשתי בו בשנת 1963.
בחרתי בו בגלל שהזכיר לי זיכרונות , היינו משתמשים בו רבות לשימור טריות הלחם, אי מאפשר היה לשים בו מוצרים אחרים בגלל הלחות. הארגז היה בעבר איכותי, עמיד ולא מפלסטיק-חד פעמי.
הארגז היה מצופה אמייל והיה בעל ערך רב. היו מניחים אותו מעל המקרר, ההורים נהגו לטמון בו דברים בכדי שהילדים לא יגיעו. כיום לא משתמשים בו כמעט.

פתיחת תכנית בביה"ס עתיד תש"ע

2009-11-23T23:45:00.000-08:00

ברכות חמות לכל משתתפי תכנית הקשר הרב דורי בביה"ס עתיד, 20.11.09

המפגש החגיגי לפתיחת התכנית היה מרגש, ושמחתי לפגוש את כל הצוות המוביל בביה"ס,מנהלת ביה"ס המורה המובילה ומחנכת הכתה. זו השנה השלישית שהתכנית מתקיימת בביה"ס, וזוהי הקבוצה החמישית המשתתפת בתכנית.

ברכתי שלוחה לתלמידים המקסימים ולמבוגרים שהצטרפו לתכנית, אני מאחלת לכולכם למידה פוריה ומהנה
בברכה

תמי גרין רכזת התכנית

2009-11-22T04:34:00.000-08:00

הפתיחה לתוכנית ביום שישי במפגש הראשון הייתה מרגשת מאוד, הגיעו כמה מבוגרים ותיקים שלמדו כבר בשנה שעברה וממשיכים ללמוד ברמה מתקדמת .הכרנו פנים חדשות ביניהם היו סבתא וסבא של תלמידים וכן מן הקהילה בסביבת בית הספר.
בזמן השעור ניכר שנוצר הקשר הראשון בין המנחים והלומדים. המנחים עבדו בסבלנות רבה עם המבוגרים.
לאחר השעור ירדו הלומדים להשתתתף בשוק "קח תן" שוק אשר מטרתו להרים תרומה כספית למען ילדי מחלקת ילדים בבית החולים תל השומר.

2009-11-15T08:12:00.000-08:00

ברוכים הבאים לומדים יקרים ומנחים צעירים.
בתוכנית הקשר הרב דורי בבית הספר "עתיד" מעמיקים שורשים באמצעות תיעוד מורשת קהילות ישראל בר'ג בדרך למידת חקר המבוגרים נפגשים עם תלמידים בכתה ז' בכל יום שישי. התלמידים מלמדים את המבוגרים כיצד להשתמש בתוכנות השונות של office : שימוש ב- word , power-point ,
התלמידים מלמדים אותם כיצד לשלוח e-mail ולהשתמש באינטרנט באופן מושכל.
לאחר מספר שעורים בהם למדו מיומנויות הבסיס בשימוש במחשב ובאינטרנט, מתחילים בתהליך חקר הסיפור האישי של המבוגר.
בתהליך החקר ניתנת לתלמיד הזדמנות לשאול את המבוגר שאלות שונות ולהתמקד בשאלה החשובה לו.
הם לומדים כיצד לחקור בצורה נכונה לפי שלבי החקר ולהגיע למידע באופן מושכל בצורה נכונה ובמהירות.התלמיד בעל כישורים בטכנולוגיה המתקדמת מלמד את המבוגר להכין מצגות סרטונים.
בתהליך החקר תורם המבוגר לתלמיד הצעיר פרטים שלא היה יכול למצוא בספר ההיסטוריה.
האינטראקציה בין המבוגרים והצעירים מתחזקת מאוד, המבוגרים והתלמידים הצעירים משמשים בזמן אחד גם לומדים וגם מלמדים , המבוגרים לומדים את הטכנולוגיה ומלמדים את ההיסטוריה האישית .

בבלוג זה נתעד את הסיפורים היפים שנשמע ונלמד ממכם הלומדים.
נתעד סיפורים במצגות , נעלה תמונות מפעילותינו במשך המפגשים.
נתעד את הפעילויות בלמידת הגלישה המושכלת באינטרנט והשימוש במחשב.
השנה נמשיך ונעסוק בתיעוד מורשת יהודית בתהליך חקר .
אז לכולנו בהצלחה.
רחל
לקראת המפגש הראשון הכינו התלמידים- המנחים
מצגת ברכות כל אחד הכין שיקופית ובה דברי ברכה קצרים.

מצגת לפתיחה