לעמלייה סיפור מיוחד היא למדה בבית ספר "עתיד"

סיפור שלי
נולדתי בישראל בראשון – לציון.
אני למדתי בבי"ס עממי "עתיד" שברמת – גן. היינו 35 תלמידים בכתה.3 כתות מקבילות. מנהלת בית הספר הייתה נחמה ארציאלי ז"ל אישה קשוחה כמו מפקדת, הילדים מאד פחדו ממנה, אבל גם כיבדו אותה מאד. ברמת –גן היה לה מעמד רם, והייתה מאד מוערכת בשל ניהול תקין של בית-הספר.

ביה"ס היה שונה מהיום, לא היה כמובן חדר תקשוב, חדר המורים היה בקומה ראשונה בצד ימין, עכשיו זה חדר המנהלת. הייתה מסעדה שבה אכלו חלק מהילדים שההורים שלהם עבדו בד"כ רשמו אותם למסעדה, הם אכלו צהרים. בישול הארוחה היה ע"י התלמידים בהנחיית המורה לתזונה שקראו לה דבורה . ובעזרת הטבחית שקראו לה רחל. התלמידים מכתה ז' ח' לפי תורנות יומית (עפ"י סדר שמות משפחה) למדו לבשל ועבדו במסעדה יום אחד במקום לימודים בכתה.מה שהכי אהבו הילדים אז היה את הלחם השחור. הילד התורן במסעדה היה לוקח פרוסות לחם ודרך החלון הקטן שהשקיף לחצר היה מעביר לחבריו שחיכו בכיליון עיניים ללחם החם, וכמובן כל זה מאחורי גבם של הטבחית והמורה לתזונה. הארוחות היו מאד פשוטות בגלל חוסר השפע שקיים היום. למשל הילדים קיבלו, מרק אפונה וסלט ירקות עם חצי ביצה,או קציצת דג פילה קטנה,והקינוח היה כמה כפות של רפרפת. הארוחה הוגשה בכלים מפלסטיק בצבע תכלת. אני לא אכלתי במסעדה כי אמא הייתה עקרת בית והכינה אוכל בבית .
היה ראש עיר נפלא ברמת-גן בשם אברהם קריניצי ז"ל אדם משכמו ומעלה.הרב של רמת יצחק היה איש יקר אברמוביץ ז"ל.
ההורים היו מסורתיים והיו הולכים לבית הכנסת ברח' רכסים שקיים עד היום. אני בתור ילדה הייתי בנוער העובד.המפגשים היו יותר בחוג המשפחה בחגים ובאירועים משמחים כמו חתונה בר-מצווה.
בערב שבת היה נהוג לערוך קידוש בבית לאחר שובו של אבי מבית הכנסת.אוכלים כל המשפחה ביחד. ושומעים על פרשת השבוע מאבא וכ"כ דברי תורה.6.היינו הולכים ביום שבת לטייל בגניה הציבוריים של רמת גן , למשל בגן המלך דוד שקיים עד היום.
בפורים היה נהוג בבי"ס לצעוד מחופשים מהשער הראשי לרח' נגבה משם להראה לשד' ירושלים וחזרה דרך רח' עוזיאל.בשנה אחת החליטו שהכתה שלנו תתחפש לנושא משותף, והתחפשנו לספורטאים. היינו בבגדים קלים מכנסיים קצרים. היה יום חורפי ופתאם התחיל גשם חזק שפיזר אותנו מאוכזבים ורטובים לאירוע שהתכוננו לו הרבה זמן.חבל.